פלאפון תקשורת בע"מ נ' וידל

החלטה

בפניי התנגדות לתביעה על סכום קצוב שהגישה המשיבה כנגד המבקש על סך כולל של 4,154.51 ₪. על פי הנטען בתצהיר שתמך בהתנגדות, המשיבה לא עמדה בהסכם עם המבקש, לא נתנה לו שירות כפי שהובטח ואף לא הסבירה למבקש על ההסכם לפני שחתם עליו.

על פי הבהרות באת כח המשיבה, מהות החיוב הינה בגין שימוש בשיחות בסך 773 ₪, עלות ציוד בסך 1,066 ₪ והיתרה בגין עמלות יציאה והוצאות שונות.

בדיון שנקבע להיום נחקר המבקש בקצרה. המבקש איננו חולק על כך שעשה שימוש במכשיר הטלפון, אשר מצוי בחזקתו עד היום. יחד עם זאת, במהלך חקירתו הנגדית טען המבקש כי למעשה ביקש להצטרף למסלול חיילים אולם חוייב בגין שירותים שלא במסגרת מסלול זה, בתעריף גבוה יותר, במשתמע בגין השיחות.

המשיבה מבקשת כי ההתנגדות תידחה נוכח לאקוניות התצהיר, בהתחשב בכך שטענות המבקש לא נתמכו בכל אסמכתא ובשים לב לכך שאין חולק שהמבקש עצמו הוא שבחר להתקשר בהסכם עם המשיבה.

כידוע, תצהיר התומך בהתנגדות, דינו ככתב הגנה, ומטעם זה בין היתר עליו להיות מפורט דיו, באופן שמאפשר הבנת טענת ההגנה די הצורך. על נתבע המבקש רשות להתגונן להיכנס לפרטי העניין ולפרטי העובדות שעליהן מבוססת ההגנה הנטענת. אין די בהעלאת טענות כלליות. כך, למשל, טענה סתמית בדבר היעדר חוב, פירעונו, או טענה כללית ולא מפורטת לקיומו של נזק בר קיזוז כנגד סכום התביעה לא תזכה נתבע ברשות להתגונן [השוו, למשל: ע"א 146/68 דולגין נ' ישועה פ"ד כב (2) 302 ; ע"א 373/69 חונן נ' חגור מושב עובדים להתיישבות שיתופית פ"ד כג (2) 347 ; ע"א 431/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מג(2) 362 ; 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מה (3) 585 ; ע"א 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשיה (פורסם במאגרים המשפטיים)].

בנסיבות אלה, מן הדין היה לדחות את ההתנגדות בהיעדר כל פירוט של ממש בתצהיר שתמך בה, ובשים לב לסתמיות הטענות שנטענו בו. יחד עם זאת, לא ראיתי מניעה כי ייעשה שימוש בדברים שנאמרו בחקירתו הנגדית של המבקש כחלק מן המסד העובדתי התומך בהתנגדות, ככל שיש בהם כדי להבהיר ולו חלק מטענותיו הלאקוניות.

המבקש טען כי הואיל והמשיבה לא צירפה אותו למסלול החיילים שסבר, כי הוא המסלול שבעניינו התקשר עם המשיבה בהסכם, ביקש כעבור כחודש לבטל את ההתקשרות. טענה בדבר נסיבות כריתת ההסכם יכולה בנסיבות מסויימות לשמש כהגנה אפשרית מפני התביעה (בין אם על פי הוראותיו הרלוונטיות של חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 לעניין פגם בכריתתו ובין אם מטעמים אחרים, לרבות טענת אפסות). אולם גם לה גדרים, הן לעניין אופן ניסוח טענת ההגנה, הן לעניין הנטל הראייתי שיש בהוכחתה (הגם שבשלב זה של הדיון די בהעלאת טענה בעל-פה) והן לעניין תוצאותיה האפשריות של קבלת הטענה. שכן תוצאה אפשרית, למשל, של ביטול חוזה, הינה השבה. המבקש טען בדיון, כי הוא מוכן לשלם עבור השיחות שביצע על פי תעריף החיילים, אולם לא הבהיר בכל דרך מה שיעורו של תעריף זה. אין חולק כי המבקש לא שילם דבר, לא בעבור השיחות שקיים ולא בעבור שימוש בציוד שרכש. בנוסף, עד היום, הלכה למעשה, לא הראה המבקש כי אמנם קנויה לו זכות להשיב את המכשיר שרכש, במובחן מביטול ההתקשרות המבוקש לעניין שירותי השיחה עצמם. כפועל יוצא, ספק אם סיכויי המבקש להיות מופטר בלא כלום, גם אם תתקבל התנגדותו, גדולים.

בנסיבות אלה, ובשים לב למכלול האמור לעיל, תתקבל ההתנגדות ככל שיפקיד המבקש בקופת בית המשפט תוך 30 יום סך כולל של 2,000 ₪, שיביא בחשבון הן את חיובי השיחות והן את עלות הציוד שנרכש. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. ככל שיופקד הסכום שעל אודותיו הוריתי, תינתנה הוראות מתאימות בדבר המשך הדיון ובמידה שלא יופקד הסכום, בחלוף המועד שנקצב תידחה ההתנגדות.

הוצאות הדיון בפני, בסך כולל של 500 ₪ תובאנה בחשבון בתום הדיון בתובענה ובהתאם לתוצאותיו.

לעיוני ביום 15.9.11.

ניתנה היום, א' אב תשע"א, 01 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: